 |
|
'רק
רגע'
מופע
אלתור בקול, מילים ותנועה.
משתתפים:
חנית סימנה, הילה מצקר, עדילי ליברמן, אורי הלוי
מתוך
השקט, מתוך מצב ניטרלי, נוצר יש מאין. מפגש אימפרוביזציה
בו לאלתרניות ולקהל יש נקודת מוצא אחת. הם שותפים לאותו
חלל באותו זמן. דבר לא תוכנן מראש - יחסים מתהווים למול
עיני הקהל, רגשות נולדים, משמעויות נטענות, והכל בכאב ובהומור.
אלכימיה של הרגע - קצת כמו בקסם, קצת כמו בחיים...
|
תמונות נבחרות מהופעות הלהקה (צילום: אבי נתן) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| עדילי
ליברמן
ילידת 1979, חיפה.
לומדת במרכז לאימפרוביזציה בהנחיית אלונה פרץ מאז נפתח לפני
ארבע שנים, ומופיעה עם להקת המרכז "רק רגע". בוגרת
תואר ראשון (BA) בלימודי משחק באוניברסיטת חיפה. למדה בתיאטרון
הגוף עפ"י שיטת זאק לקוק מפריז. בנעוריה, למדה בבית
הספר הריאלי העברי. עם סיום לימודיה באוניברסיטה, התקבלה
לאנסמבל של 'צעירי חיפה', בהנחיית מרינה בלטוב, אילן חצור
וסיני פתר, ובמקביל הייתה חלק מצוות יוצר בהפקה עצמאית שהתבססה
על המחזה "לדבר עם". שיחקה במספר הצגות ילדים,
וביניהן "אצבעונית" ו"הנסיכה והירח".
השתתפה ב'ניסוי כלים' בפרויקט עם הרקדנית תמר גרבלי, ובתרגיל
בימוי בסמינר הקיבוצים:"לרגליי הר הגלבוע". בין
תפקידיה: אונדין בהצגה "אונדין", בבימויה של דליה
שימקו; ברנרדה ב"בית ברנרדה אלבה"; "אורזי
המזוודות" - בתפקיד לולה והניה, "סוף טוב הכל
טוב" - בבימויו של דורון תבורי. בימים אלה משתתפת במופע
"לשחק שירה" בבימויה של דליה שימקו, ועובדת על
פרויקט בתנועה במסגרת "על חבל דק" מטעם בית-תמי.
הפעם הראשונה שבה הכרתי את העבודה עם אלונה הייתה בסדנה
בכליל. אני זוכרת במיוחד את תחושת החופש שקיבלתי. העבודה
בדימויים פתחה בפני צוהר חדש לעולם שאותו אני יכולה ליצור,
ובו אני יכולה להביע כל מצב רגשי. האימפרוביזציה מתוך הרגע
עוזרת לי להכיר טוב יותר את עצמי ואת החיים בכלל.
להקפיא לרגע את מה שלא ניתן להקפאה, ללכוד את שאי אפשר -
כמו לתפוס גלים בים.
|
|
 |
 |
|
הילה
מצקר
ילדת חיפה, 1981
חברה בלהקת המרכז לאימפרוביזציה: אומנות האלתור וההבעה -
אלונה פרץ. בוגרת מחזור מ"א בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן
נתיב, תל אביב. שרתה בתיאטרון צה"ל. בוגרת מגמות תיאטרון
בתיכון "ויצו" בחיפה, ובחטיבת הביניים לאומנויות
"רעות". בוגרת סדנאות מתא"ן במדור תיאטרון.
למדה מחול קלאסי ומודרני ב"בלט חיפה" וב"מרכז
ביכורי העיתים", תל אביב. מדריכה מוסמכת לפילאטיס-
"דרור רז". זוכת מלגת קרן שרת במשחק (2003-2004).
משחקת בהצגה "הר אדוני" בתיאטרון חיפה (במאי:
דניאל הורוביץ).
את אלונה הכרתי לראשונה ב"חוג
דרמה" בכיתה ג' בחיפה, לאחר מכן בחטיבה לאומנויות "רעות",
משם בסדנאות מתא"ן ושוב נפגשו דרכינו בסטודיו של ניסן
נתיב. בכל מפגש שכזה קיבלתי משהו אחר - כי הייתי אחרת כל
פעם- אך תמיד קיבלתי את הדבר הנכון לאותה תקופה, לאותו רגע
, לאותו חלל וזמן.
אמנות האלתור מאפשרת בדיקה ושכלול "ארגז
הכלים המקצועי שלי" כשחקנית יוצרת. אני בוחנת כל פעם
מחדש את התגובה שלי, לומדת להתבונן במציאות סביבי, לשקף
אותה ולהגיב מתוכי אליה, ובכך לשנות אותה. אני מאמינה שזה
ה"לחם והמים" של שחקן יוצר ושל כל אמן שמבטא את
המציאות בדימוי, ודרכו מביא ומביע את עצמו.
|
חנית
סימנה
ילידת 1981, לוד.
בוגרת בית הספר למשחק סמינר הקיבוצים (2006), ומגמת התיאטרון
בתיכון 'רמלה-לוד'. בימים אלה משחקת במספר הצגות: "האוהל
האדום", בבימוי קלאודיה דלה סטה וזאביק קלאתי, שמועלית
גם באיטליה בתיאטרון אורלוג'יו, רומא; "חורף בקלנדיה"
בבימוי נולה צ'לטון בתיאטרון הערבי-עברי; "גריניץ'"
- בבימוי שי פיטובסקי בתיאטרון הערבי-עברי. זוכת מלגה מטעם
סמינר הקיבוצים (2005) ומגלת תיאטרון מקרן תרבות אמריקה-ישראל
(2004, 2005).
"שאל רבי ישראל את רבי אברהם: האם הבנת את הדברים
אז, שעה ששמעת אותם בקוצק כשהם יצאו מפי זקני? שתק רבי אברהם,
והרהר ארוכות. לאחר מכן השיב: כששמעתי- לא הבנתי, אך החבאתי
את הדברים מאחורי האוזן, וכשהגיעה שעת רצון נכנסו הדברים
לאוזני".
בגיל 15 פגשתי את אלונה והתוודעתי לשפה
אומנותית טהורה, מכוסה, חשופה ועמוקה. בלי שאלה, שלילה,
גוף שני ומגע. הרבה דברים לא הבנתי ועדיין לא מבינה, אבל
החבאתי אותם ובכל שעת רצון מתגלה עוד משמעות ונוצרת עוד
יצירה מתוך האמת.
|
|
 |
 |
|
אורי
הלוי
יליד כפר סבא, 1979
לומד אימפרוביזציה בהנחיית אלונה פרץ מזה כ 6 שנים, וחבר
בלהקת המרכז. שחקן, במאי ותסריטאי. לומד קולנוע באוניברסיטת
תל אביב, ולמד משחק במכינה של ניסן נתיב ובסמינר הקיבוצים.
כשחקן, הופיע בעיקר בתפקידים בטלוויזיה (סדרות, סרטים, פרסומות)
כמו גם כסטנדאפיסט ובמערכונים במועדוני סטנד-אפ במשך שנים.
לאחרונה הופיע כקומיקאי ואחד המנחים ב"סברס אחלה ג'וב"
בחינוכית, ב"לחנוק את העיזה"- ספיישל מערכונים
בכיכובו בערוץ 10, ובתפקידי אורח בסדרות כמו "משפחת
פוליאקוב" ו"עד החתונה". בימים אלה עולה
"המובילים"- סדרה חדשה שהיה חלק מיוצריה וכותב
ראשי בה. כמו כן, הוא כותב סרט קולנוע ומפתח סדרה קומית
לערוץ מסחרי.
את אלונה פרץ גיליתי במקרה כשלמדתי במכינה של "ניסן
נתיב". תמיד הייתה לי נטייה לזרום ולאלתר, בחיים, במשחק
ובכלל, כך שהחיבור הראשוני לסדנה היה לי מיידי. לאורך זמן
גיליתי שמה שמשך אותי ומה שמעניין אותי יותר בסדנה היה דווקא
הסדר: היכולת שתהיה לי שליטה בחוסר השליטה: השליטה בזמן
האימפרוביזציה, המודעות לבחירות, התרגול וההקשבה הם מה שמושכים
אותי ונותנים לי את החופש המוחלט לאלתר.
|
| שני
ארז - חברה לשעבר בלהקה
ההיכרות הראשונה שלי עם אלונה
ושפת התיאטרון שלה הייתה בשנת 96, במסגרת מתא"ן.
לראשונה בחיי, מהירות המחשבה שלי הייתה מיותרת. זה
הדבר הראשון שלמדתי מאלונה - לאלתר באמת. לאלתר מתוך
הרגש, הגוף, הקול. להפסיק לחשוב, ולהתחיל לפעול.
מאז
היו עוד הרבה שיעורים. היכולת להתבונן, היכולת להביע
מצב רגשי עד הסוף, היכולת לשנות אותו בין רגע. הרבה
מהשיעורים יכולים ליפול לתוך קטגוריית 'טכניקה', כי
השפה של אלונה היא באמת התחביר הכי טוב לפיתוח הכלי
הזה שנקרא שחקן. הרבה מהשיעורים יפלו גם לקטגוריית
'אלונה'. כי עם כל הכבוד לעניין הזה שנקרא משחק, למדתי
איך להקשיב, להרגיש, ולפעול גם כבן אדם. |
|
שני
עברה ללונדון לטובת לימודים ואנו מאחלים לה הצלחה! |
יובל
סטוניס - חבר לשעבר בלהקה
בוגר
הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב ת"א, מחזור מ"ב
- 2007. |
|
 |
|
2100.
יום ד' - 22 לאוקטובר, בית תמי, גינת שנקין, תל אביב
2100.
|
|
|
